הפעמון הנאצי, או בגרמנית "The Die Glocke" היה מכשיר טכנולוגי מדעי נאצי סודי ביותר, נשק סודי או 'Wunderwaffe' בגרמניה. ראייה לאחור של היום הובילה חוקרים רבים למסקנה שאומנות צלוחיות דמויות עב"מים היו יכולות להתפתח על ידי הרייך השלישי. נראה שהראיות הולכות וגוברת מאשרות שגרמנים מהתקופה הנאצית פיתחו טכנולוגיות מתוחכמות שבזירות מסוימות החברה הנוכחית מדביקה את הפער רק לאחרונה.
Die Glocke - פרויקט הפעמון
הסופר הפולני איגור ויטקובסקי פירסם לראשונה את פרויקט בל בספרו "האמת על הוונדרוואפה", שם הוא טוען שגילה את קיומו של פרויקט בל לאחר שראה תמלילים של חקירת ק.ג.ב של גנרל ה-SS Jakob Sporrenberg. מובן מאליו ש-Schutzstaffel (SS) היה ארגון חצי-צבאי גדול בפיקודו של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית בגרמניה הנאצית, שערך ניסויים ופרויקטים סודיים רבים בתקופתו.
אומרים שספורנברג נתן מידע מפורט על מכשיר בצורת פעמון מלא בחומר הדומה לכספית, שניצל כמויות עצומות של חשמל. אמרו שהפעמון הוא ניסוי מסוכן נגד כבידה, שגרם למחלות ומוות אצל נבדקי מחקר כמו גם אצל חוקרים.
השראה לפעמון הנאצי
כתב יד הינדי עתיק בשם סמאראנגאנה סוטרהדארה, חיבור פואטי מהמאה ה-11 על אדריכלות הודית קלאסית שנכתב בשפת הסנסקריט המיוחסת לפרמארה מלך בוג'ה מדאר, מתאר מכונה הדומה מאוד לפעמון הנאצי.
"גוף הווימנה חייב להיות חזק ועמיד, כמו ציפור מעופפת גדולה מחומר קל. בפנים יש לשים את מנוע הכספית עם מנגנון חימום הברזל שלו מתחת. באמצעות הכוח הסמוי בכספית שמניע את מערבולת הנהיגה, אדם שיושב בפנים עשוי לעבור מרחק רב בשמים". "סמרנגנה סוטרדהארה
עוד שיר אפוס הינדי מפורסם, המהבהראטה, המתוארך לשנת 4000 לפני הספירה, מספר על מכונות מעופפות פנטסטיות או וימאנות המשמשות את האלים. הווימאנות הללו היו בצורת כדור ונושאו במהירות רבה על רוח אדירה שנוצרה על ידי כספית. כלי הרכב המתוחכמים ביותר הללו תוארו בפירוט רב, מה שמרמז שסופרים של הודו העתיקה היו עדים להם ותועדו כדי שאנשים אחרים יוכלו להבין.
חלק נכבד מהדוגמה הנאצית של טוהר הגזע ומהמושג של גזע ארי אציל נגזר ברובו מההינדואיזם הקדום. ה"ארים" שהם העריצו וטוענים שמוצאם מהם, נחשבים כמי שפלשו להודו לפני עידנים ממרכז אסיה והקימו מבנה חברתי נוקשה שהתפתח למערכת הקסטות הידועה לשמצה.
למיתוסים ולאגדות של הודו העתיקה הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה והחברות העולמיות, בפרט על גרמניה של שנות ה-1940. הנאצים, בהדרכתו של היינריך הימלר, מובילים משלחות מרובות להודו וטיבט מתוך כוונה לחקור אגדות וחפצים ודיים-הינדיים ולהתחקות אחר מוצאם ה"ארי האציל".
אחד הבולטים שבהם היה משלחת שייפר, שסופרים רבים שיערו שיש לה אג'נדה נסתרת מרושעת. ידוע כי משלחות נאציות אחרות נערכו בשנים 1931, 1932, 1934, 1936 ו-1939 בהתאמה. התיאוריה היא שבמהלך אחת או יותר מהמשלחות הללו השיג ה-SS מידע שתרם לבניית Die Glocke - הפעמון הנאצי.
ניסויים במסע בזמן?
לפני מותם, על פי הדיווחים, המדענים שערכו את ניסויי בל סבלו ממחלות שונות כמו עוויתות עצבים, אובדן שיווי משקל וטעם מתכתי בפה. במהלך ניסויים שונים נהרגו גם עשרות נבדקים בצמחים ובבעלי חיים מחשיפה לקרינה. אז מה בדיוק הייתה המטרה של הפעמון?
לפי עדותו של ספורנברג, Die Glocke היה קשור ל"הפרדת שדות מגנטיים" ו"דחיסה של מערבולת". ויטקובסקי טוען שהעקרונות הפיזיקליים הללו הפכו מקושרים למחקר נגד כבידה.
לפי כמה פיזיקאים, אם יש לך מכשיר שיכול ליצור שדה פיתול בעוצמה גבוהה במיוחד, תיאורטית אפשר "לכופף" את החלל סביב המכשיר. כתוצאה מכך, על ידי כיפוף החלל, אתה גם מכופף את הזמן.
האם ייתכן שהנאצים השתמשו בפעמון כדי לבצע ניסויים מדעיים במסע בזמן? באופן מעניין למדי, חיוני לציין שהפרויקט קיבל את שם הקוד "כרונוס", שפירושו "זמן".
ויטקובסקי גם טען שמתחם תעשייתי שנמצא ליד מכרה ואצלב הפך לאחד מאתרי הבדיקה העיקריים של Die Glocke. חורבותיה של מסגרת בטון מסתורית המכונה "הנגה" עומדות שם היום, ורבים שיערו שה-Henge תוכנן להיות סוג של אסדת מתלים לשימוש בעת בדיקת יכולות ההנעה של הפעמון. הספקנים דחו את התיאוריה הזו, וטענו שה-Henge הוא לא יותר משרידים של מגדל קירור תעשייתי.
היעלמות לאחר המלחמה
גורלו של Die Glocke היה נושא להשערות רבות. כשהשכבה העליונה הגרמנית הבינה שאי אפשר לנצח את המלחמה, החלו מנהיגים ומדענים מרכזיים להתאדות, עזבו את גרמניה ונעלמו מעיני הציבור. באופן היפותטי, הפרויקטים המדעיים הסודיים של הנאצים הללו פורקו ולכאורה דשדוש לנקודות לא ידועות. דרום אמריקה ואנטארקטיקה מדורגות במקום גבוה כמקומות מעניינים.
ב-1945, "הפעמון" הוצא מהבונקר התת-קרקעי שלו בפיקודו של גנרל האס-אס ד"ר הנס קמלר בליוויו, שהיה אחראי גם על תוכנית הטילים V-2. על סיפון מטוס גרמני עצום לטווח ארוך, המטוס הראשון שצויד אי פעם לתדלוק באוויר והיחיד גדול מספיק כדי לשאת את הפעמון. זה לא נראה או נשמע ממנו שוב. ההשערות הן שזה הגיע לדרום אמריקה.
בספרו "האמת על הוונדרוואפה", ויטקובסקי טוען שיותר מ-60 מדענים הקשורים לפרויקט נרצחו על ידי ה-SS לפני שינוע הפעמון. קוק מאמין שגנרל האס-אס הנס קמלר עשה עסקה עם הצבא האמריקני, בתמורה לטכנולוגיה.
בשנת 1991, ולדימיר טרזיסקי, מהגר בולגרי, טוען שהגיע לידיו של סרט תיעודי נאצי המתאר כמה מתוכניות הנשק המיוחדות שלהם. מעניינים במיוחד הם פרויקטי ה-V-7 הסודיים, שהיו לכאורה סדרה של כלי שיט מעגליים שיכולים לעלות ולרדת אנכית ולטוס במהירות ובגבהים קיצוניים.
האם הפעמון הנאצי הופיע שוב?
בשנים 1952 ו-1953, ג'ורג' אדמסקי - האיש המפורסם בטענותיו כי היה לו קשר רציף עם עב"מים, כי הדיירים היו מ"ונוס" - לכאורה צילם חפצים מעופפים דומים מאוד בצורת פעמון. עם זאת, עיקר הסיפור של האדמסקי הוא מוזר, ואלמלא קווי הדמיון לפרויקטים הגרמניים, שכמובן לא היה יכול לדעת אדמסקי. אז האם יש קשר בין העב"ם שצילם אדמסקי לבין הפעמון הנאצי?
תיאורטיקנים רבים מאמינים שספינה שהתרסקה בקקסברג, פנסילבניה, ב-1965 הייתה "הדי גלוקה" או ניסיון של ממשלת ארה"ב לשחזר את מה שעשו הגרמנים 20 שנה קודם לכן. לא משנה מה הפרטים של תיאוריות קונספירציה שונות, החפץ שנחת בהחלט מזכיר דמיון מדהים למה שהממשלה הנאצית בנתה 20 שנה קודם לכן. עשרות שנים מאוחר יותר, ב-2008, נחתה כלי טיס נוסף בתיאור דומה ב-Needles California.
מילים סופיות
גם לאחר כל כך הרבה טענות משכנעות, שאלות רבות על קיומו של הפעמון הנאצי נותרו ללא מענה עד היום. בעוד שרבים זיהו את פרויקט Die Glocke כצעד נוסף בהתפתחות הציוויליזציה האנושית, רבים אינם חושבים כך. מבקרים מהמיינסטרים תמיד מתחו ביקורת על הטענות על Die Glocke כפסאודו-מדעיות, שמועות ממוחזרות ומתיחה לכאורה.
