פבלו פינדה - האירופאי הראשון עם 'תסמונת דאון' שסיים את לימודיו באוניברסיטה

אם גאון נולד עם תסמונת דאון, האם זה הופך את היכולות הקוגניטיביות שלו לממוצעות? מצטער אם שאלה זו פוגעת במישהו, אנחנו ממש לא מתכוונים לעשות זאת. אנחנו פשוט סקרנים אם אדם שנולד עם תסמונת דאון עדיין יכול להיות גאון בו זמנית, ואם זה המצב, אם שני התנאים האלה מבטלים את עצמם או לא.

על פי מדע הרפואה, זה בלתי אפשרי שאדם עם תסמונת דאון יהיה גאון. אף על פי ש'תסמונת דאון 'היא מצב גנטי הגורם לפיגור אך' גאון 'אינו מוטציה גנטית. גאון הוא מונח חברתי המשמש לציון אדם אינטליגנטי ובעל יכולת.

עם זאת, במקרה זה, איש אינו מדגים טוב יותר מפבלו פינדה ששום דבר אינו אפשרי; האירופי הראשון עם תסמונת דאון שסיים את לימודיו באוניברסיטה, הוא כיום שחקן, מורה ודובר מוטיבציה מוענק.

סיפורו של פבלו פינדה: שום דבר לא אפשרי

פבלו פינדה
פבלו פינדה © Universitat de Barcelona

פבלו פינדה הוא שחקן ספרדי שקיבל את פרס קונצ'ה דה פלאטה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן סבסטיאן 2009 על הופעתו בסרט יו, טמביאן. בסרט הוא משחק את התפקיד של בוגר אוניברסיטה עם תסמונת דאון, וזה די דומה לחייו האמיתיים.

פינדה מתגורר במלגה ועבד בעירייה. הוא בעל תעודת הוראה ותואר ראשון בפסיכולוגיה חינוכית. הוא היה הסטודנט הראשון עם תסמונת דאון באירופה שקיבל תואר באוניברסיטה. בעתיד, הוא רוצה לעשות את הקריירה שלו בהוראה, במקום לשחק.

עם בואו חזרה למלגה, בירך אותו פרנסיסקו דה לה טורה, ראש העיר, בפרס "מגן העיר" מטעם מועצת העיר. באותה תקופה קידם את סרטו והעביר הרצאות בנושא אי כושר וחינוך, כפי שהוא עושה כבר שנים רבות.

פינדה עובד כיום עם קרן Adecco בספרד, ומגיש מצגות בכנסים על תוכנית שילוב העבודה שהקרן מבצעת איתו. בשנת 2011 שוחח פבלו בקולומביה (בוגוטה, מדלין) והדגים את ההכללה החברתית של אנשים עם מוגבלות. פינדה משתף פעולה גם עם קרן "Lo que de verdad importa".

מה קורה למנת המשכל של האדם בתסמונת דאון?

פסיכולוגים מתעדנים את המבחן אחת לכמה שנים על מנת לשמור על 100 כמכשיר המודיעין הממוצע (IQ). לרוב האנשים (כ -68 אחוז) יש מנת משכל בין 85 ל -115. רק לחלק קטן מהאנשים יש מנת משכל נמוכה מאוד (מתחת ל -70) או מנת משכל גבוהה מאוד (מעל 130). מנת המשכל הממוצעת בארצות הברית היא 98.

תסמונת דאון דופקת כ- 50 נקודות ממנת המשכל של האדם. המשמעות היא שאם לאדם היה אינטליגנטי ביותר, לאדם יהיה מוגבלות שכלית - מונח מודרני ונכון לפיגור שכלי. עם זאת, אם לאדם היו הורים חכמים מאוד, הוא או היא עשויים להיות בעלי מנת משכל גבולית (ממש מעל נקודת החיתוך לפיגור שכלי).

כדי שאדם עם Down יהיה בעל מנת משכל מחוננת (לפחות 130 - לא ממש מה שרוב האנשים יחשיבו לגאונות), לאותו אדם היה צריך במקור פוטנציאל גנטי להיות בעל מנת משכל של 180 לערך. תיאורטית מנת משכל של 180 תתרחש בפחות מ -1 מכל 1,000,000 אנשים. סביר להניח שזה פשוט מעולם לא התרחש יחד עם תסמונת דאון.

פבלו פינדה הוא האיש שאולי יש לו מנת משכל גבוהה יותר מאשר האדם הממוצע עם תסמונת דאון, אך הוא עדיין יתמודד עם אפליה גלויה או דעות קדומות בגלל התכונות הפיזיות הקשורות למצב.

מילים אחרונות

לבסוף, אנשים רבים אינם מבינים שתסמונת דאון קשורה גם למגוון ליקויים גופניים. זה לא כל כך מזמן שרוב האנשים הסובלים מתסמונת דאון נפטרו בילדותם בגלל סיבוכים רפואיים - כך שמעולם לא הכרנו את מלוא הפוטנציאל שלהם.

במאה ה -21 החדשה הזו אנו מתפתחים מהר מאוד ומנסים למצוא את הפיתרון לכל בעיה. אנו יודעים עד כמה זה פתטי עבור הוריו של ילד הסובל מתסמונת דאון. לא משנה מי אתה, מישהו עלול למצוא את עצמו במקום אותם הורים עזובים. אז אנחנו צריכים לחשוב על זה שוב, ועלינו לעזוב את האמונה המקובלת שילדים עניים אלה לא יכולים לעשות שום דבר טוב למען האנושות.

פבלו פינדה: כוחה של אמפתיה